מיתוסים על אקט זה: ירידה ברגישות

בדרך כלל נשאלים בחברת LELO האם שימוש בא brinquedos מין עלול להפחית את התחושתיות לאורך הזמן. התשובה לשאלה זו היא פשוטה וברורה – אין שום סיבה לייחס ירידה בחושניות לתרגול או שימוש בכלי מין, בדיוק כפי שאי אפשר לייחס הקלה ברגישות לטפיחות קלות או לתחושת העומס באזורים מסוימים. ההנחה כי אינטראקציה עם העור תגרום להפחתת תפקוד החישה היא בלתי מבוססת ואין לה שום תמיכה מדעית.

בואו נבצע פיצול והעמקה בנושא…

האם אורגזמה בגלל גירוי מפתחת סנסיטיביות נמוכה?

ישנה מיתוס נוסף המתקשר לתפיסה שגויה ולפיה מין עצמי או גירוי עצמאי יכול להפחית את ההרגשה והתחושתיות באזורים ארוגניים אם עושים אותו בשפע. מיתוס זה תופס מקום חשוב ברשימה של דברים שאינם נכונים, לצד אמונות שגויות אחרות כמו “הפינגווינים מזדווגים לנצח,” “חום הגוף העובר דרך הראש הוא הסיבה לאובדן חום,” ו-“אלכוהול מחמם את הגוף.” לצערנו, אף אחת מהאמיתות הללו אינה נכונה.

כדי להבין טוב יותר את העניין, נצטרך להפעיל שיקול דעת בסיסי. המיתוס טוען כי חיכוך חוזר בזמן עיסוק במין עצמי גורם לניתוק או לירידה בתפקוד העצבי באיזור. זה נשמע הגיוני ככל שפרמטרים פיזיקליים כמו חום עלולים לפגוע בתפקוד של עצבים, אך למעשה, לא מדובר בתהליך שניתן להשיג בידינו. אנחנו משתמשים במקלות כדי להדליק אש, כי הלחיצה והחום שאנו מייצרים בידיים שלנו אינם מספיקים כדי לשרוף עצבים. פיזית, לא נוכל לייצר את הכמות והחוזק של חום הדרושים כדי לגרום לנזק כזה.

בנוסף, למרות שיש הרגשה של הידלדלות התחושה לאחר מין אגרסיבי, זה לא מצב קבוע – התחושות מחזרות ומתגברות עם הזמן, ואף יכולות להיות עזות יותר. זה מדגים בבירור כי אין ירידה אמיתית בתחושתיות בעקבות מין עצמי או פעילות מינית אקטיבית.

מקור המיתוס

המיתוס הזה מגיע מימי המאה ה-18 באנגליה, אז פורסמה לראשונה חוברת בשם “Onania” שהפכה לספר מלא ומעמיק בשנת 1723, עם כותרת מפורטת ומרתיעה שמגנה על העבודה מהכפשות ומסייעת להפחתת הסטיגמותเกี่ยว עם מין עצמי. החוברת מכילה אזהרות מפורשות ומיתוסים שנוצרו בעקבותיה, הקשורים למחלות נפש, חולי נפש, ואשמת הקשר בין מין עצמי למוות.

הכותב המקורי היה כנראה רופא או אדם בעל ידע רוחני, אך עד ל-2002 לא ידעו את זהותו. היסטוריונים גילו שהמחבר היה כנראה רופא אלכוהוליסט ואיש שטוק שהקדיש את חייו לכתיבת חומרי שטות ומיתוסים שנועדו להרתיע ולהפחיד את הציבור. אותו אדם, שהיה מוכר כמרצה מפוקפק בלונדון, פרסם חומרים שגויים ואינם מבוססים – חלקם אף מצחיקים, אך עם כוונה להרשים ולפגוע באנשים שמתמודדים עם תופעות שגורמות להם לנסות לייצב את חייהם.

ההיסטוריה של העניין מעידה שהיא נושא שגוי שהפך לחלק בלתי נפרד מאמונות של תקופות קודמות – מיתוסים שהשפיעו על רופאים, דיעו, ומדענים, והותירו את חותמם בתרבות המערבית. مثلا, ההשפעה של המיתוס על תיאוריות של טיסהוט, הקשר ליצירות המוקדמות של קלוג, ועוד פונקציות מגוחכות שהורכבו על בסיס אמונות שווא אלו.

להמשך קריאה על מיתוסים נוספים בנושא מין עצמי:

• מיתוס #1: כפות ידיים שומניות
• מיתוס #2: עיניים עצומות שגורמות לעיוורון
• מיתוס #3: תולעים בשיער הראש

ומה איתך? איזה מיתוס מוזר על מין עצמי שמעת? שתף בתגובות…