השינוי הוא חלק בלתי נמנע מהחיים. בכל חברה שוקעת באינספור גירויים חזותיים והתקדמות טכנולוגית מתמדת, קשה לעתים לעקוב אחר השינויים ולשנות את ההרגלים והעמדות שלנו.
כאן נידרש להבין כי גם תחום המיניות, ואופן חוויית אהבה והבעתה, נמצא בתהליך מתמיד של שינוי והתפתחות. תהליכים אלו משקפים את ההשתנות התרבותית, החברתית והפסיכולוגית שמאפיינת את זמננו, ומביאים לדיון רחב על ההגדרות המסורתיות ועל המודל המקובל של מערכת יחסים זוגית.
בעוד בשנות השישים הלאומיות ל”חופש האהבה” והאנרגיות החיוביות של התקופה הובילו לתחושת פתיחות חדשה באהבה, תמיד שררה באורח בלתי כתוב ההנחה כי הדרך ה”נכונה” לחיות היא במונוגמיה — מערכת יחסים שבה שני אנשים בוחרים להיות ביחד באופן בלעדי. תפישה זו משקפת את הערכים והנורמות שהחברה הקדומה והעכשווית קידמה, אך לא בהכרח משקפת את רצונות כל הפרטים.
הגישה החברתית רואה לעיתים קרובות בגירושין ככישלון — במהות, כאובדן המפתח ליציבות וקשר עמוק. עם זאת, חשוב לשאול את עצמנו: האם זוהי באמת הדרך הטובה ביותר לחיות, או שזו רק תוצר של ההנחות המקובלות והציפיות החברתיות?
מהי מונוגמיה?
מונוגמיה מוגדרת כהסכמה בין שני אנשים להיות בקשר רומנטי וארוטי זה עם זו בלבד. זה יכול ליטול צורת נישואים מוגדרים, הנמשכים לאורך כל חיים, או צורת מונוגמיה סידרתית שבה אדם מחליט לקיים מערכת יחסים בלעדית עם פרט אחד בכל תקופה נתונה. התפישה הבסיסית היא של נאמנות, אמינות ותשוקה לאורך זמן.
מהי Non-Monogamy ההסכמתית? (CNM)
מצב שבו שני אנשים מכירים ומסכימים לקיום יחסים נוספים — רגשיים או ארוטיים — לצד הקשר העיקרי ביניהם. בשונה ממונוגמיה קלאסית, כאן יש מודעות ושקיפות מוחלטת לגבי יחסים עם בני זוג נוספים, וכל צד מכיר ומסכים לקיומם.
מהי פוליגמיה?
פוליגמיה היא מצב בו אדם מנהל מספר מערכות יחסים רומנטיות ואוהבות במקביל. חשוב להבחין בין פוליגמיה לבין מערכת יחסים פתוחה (‘אופנ ריליישנשיפ’), שבה בני הזוג מקיימים קשרים חיצוניים אך מבלי לנהל את כל היחסים תחת מסגרת אחת. בפוליגמיה, לרוב, יש רצף של מערכות יחסים חוקיות ומוסכמות שיש להן תפקיד מרכזי בחיים הרגשיים של האדם.
איך נראה המונוגמיה כיום?
בשנים האחרונות, חוויית המיניות והקשרים הזוגיים משתנה משמעותית, בעיקר בקרב הדור הצעיר. מחקרים מראים כי אחוז גבוה מקרב בני 18 עד 30 נמצא עדיין בבתולים, ורבים מחכים זמן רב יותר לפני שמתחילים את חיי המין שלהם. תהליך זה מיוחס במובנים רבים להורים שמעלים רמה של הגנה יתרה, ולעידוד הערנות והמודעות החברתית הגבוהה יותר במדיה החברתית, שמביאה לידי ביטוי תנועות כמו #meToo שמעלות מודעות לסכנות ולסיכונים במפגשים מיניים.
בנוסף, חוקרים מצביעים כי אנשים שמבצעים פעילות מינית מרוסנת ומודעת הם לרוב מאושרים יותר ומציגים פחות תסמינים של דיכאון. לדוגמה, נשים הנמצאות במערכות יחסים מונוגמיות ארוכות טווח מדווחות על ירידה בתשוקה ובהתלהבות המינית ככל שהזוגות מתקרבים לזמן הרביעי והחמישי של הקשר.
היתרונות של מונוגמיה
- הגברת המודעות והאחריות: עידוד חיכוך נמוך יותר ומניעת מקרים של הריונות לא מתוכננים ומחלות מין, שכן החיכוך המיני מצומצם ללבן זוג אחד.
- יציבות וביטחון נפשי: מונוגמיה מקנה יציבות רגשית, הגדרת גבולות ברורים וניסוח נורמות חברתיות המקשרות לתחושת שייכות וביטחון בדרכים שונות.
- אפשרות להורות משותפת: בעולם בו שני הורים פועלים יחד, חינוך הילדים נעשה באופן יציב ומאוזן יותר.
- שביעות נפש חברתית ורגשית: תחושת הרמוניה פוליטית וחברתית במערכת יחסים שמקבעה ביטחון, אמון והגעת הרגשה של שותפות אמיתית.
- כלכלית: שיתוף והחלפת משאבים, מימון משותף והפחתת לחצים כלכליים בחיי הזוג.
- שיפור חווית המין: פיתוח סקרנות, העמקת הקשר ואומץ לנסות חידושים ומגוונים חדשים בחדר המיטות.
- שינויים חברתיים וכלכליים: מחקרים מצביעים על ירידה בשיעורי הפשע ובפערי המין, וכן התרכזות בפיתוח השקעות חינוכיות ורגשיות בילדים.
החסרונות של מונוגמיה
- ירידה בתשוקה ובהתלהבות: מחקרים מצביעים כי עם הזמן, בלעדיות ומחויבות נוטות להחליש את התשוקה המינית ואת ההתרגשות הקשורה בכך.
- סיכוני בטיחות: זוגות שניהלו יחסי מין ללא אמצעי הגנה לאחר התקופה ההתחלתית עלולים להיחשף למחלות מין. האמונה כי ההכרות ההדדית תגן עליהם היא טעות נפוצה.
- דיסוננס ריגשי: נשים במערכות יחסים מונוגמיות ארוכות נוטות לחוש ירידה בתשוקה או באטרקטיביות המינית, לעיתים כתוצאה משינויים תפקידיים ותחושת שוטפות שזהותן השפעת על הדינמיקה בינן לבין בן זוגן.
- קנאה ואמון: מחקרים מראים כי רמות הקנאה ותפיסות האמון משתנות, לעיתים קרובות מראה כי במערכות יחסיות פתוחות קיימת שליטה רבה יותר על במהות הקנאה והקשר האמון.
- בגידה: מערכת יחסים מונוגמית עלולה להביא לבגידות ולהרס מערכות יחסים, במיוחד בסביבה שבה טכנולוגיות מודרניות מקילות על חיפוש שותפים חדשים באמצעות אפליקציות היכרויות כמו טינדר ואשלי מדי. במערכות יחסים פתוחות קיימת שקיפות גדולה יותר והן מונעות את ההפתעות והכאב הכרוך בבגידה.
- שגרה ומשעמום: ההסתגלות להפעלות מיניות חוזרות ונשנות עלולה ליצור שעמום וסירוב לחדשנות, במיוחד בעולם המלא בפורנוגראפיה ובהיצע הרחב של חוויות מיניות שמציעה התרבות הפופולרית.
האם זוגיות מונוגמית מתאימה לך?
שאלה זו היא אישית מאוד, ואין תשובה חד-משמעית — כל אדם והערכים שלו, אמונותיו והדינמיקה שהוא בוחר לנהל בתוך מערכת היחסים שלו. ההחלטה על קיום מערכת מונוגמית או פתוחה תלוית אורח חיים, אישיות, צרכים רגשיים ואמונות בסיסיות.
אם אתה מתלבט האם מערכת מונוגמית ארוכת טווח מתאימה לך, שיקלו את הנושאים הבאים:
האם אתה אדם מופנם או extroverted?
לאנשים בעלי אופי מוחצן ומלא חיים, שמעוניינים במתן אנרגיה וקשרים חברתיים, מערכת יחסים פתוחה או קונסנסואלית עשויה להביא לסיפוק רב יותר.
מנגד, אנשים שמאופיינים באינטראקציות מצומצמות ומורכבות יותר, שאוהבים לבנות שגרה ולהשקיע באינטימיות עם מעגל מצומצם, ייטו יותר למערכת מונוגמית קלאסית.
גם אם אתה אינטרוורט, אך נמצא בזוגיות עם אדם אקסטרוורט, ייתכן שההסכמה על מערכת פתוחה תועיל לשני הצדדים, כי היא תאפשר לכל אחד לקבל מענה לצרכיו, תוך שמירה על אוזניים ושני הצדדים מרוצים.
האם אתה מוכן לאתגר רגשי ולהתמודדות עם רגשות חדשים?
בין אם אתה במונוגמיה או בפוליאמורה, תיתכן תחושת קנאה, חוסר ביטחון או הרגשה של אובדן שליטה. חשוב שתהיי מוכן ומזומן לתהליך של גדילה אישית, הבנה עצמית והתמודדות עם רגשות שמאתגרים את האמונה שלך באהבה ובמערכות יחסים.
אנשים שהם יציבים רגשית, שמחים עם עצמם ומוכנים להתמודד עם רגשות של קנאה או זלזול, ימצאו שמערכות יחסים מסוג CNM (קונסנסואליות לא-מונוגמית) יכולות להיות בחירה חיובית ומתאימה.
איך אתה מרגיש לגבי הרעיון שלך או על בן זוגך עם אדם אחר?
חלק מהאנשים יכולים למצוא עניין באפשרות ליחסים פתוחים, ואחרים קשה להם לדמיין את בן זוגם עם מישהו אחר. לפעמים, הרעיון מעלה חששות קשים שמפריעים ליכולת ליהנות מחוויית היחסים.
“אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לדמיין את עצמך עם אנשים אחרים אך לא עם בן זוגך, כנראה שהמודעות לסכמה הקונסנסואלית של פתיחות לא שלמה לך עד הסוף,” אומר ד”ר שף, סוציולוג ומחבר.
איך מונוגמיה מתפתחת?
החוקרת והמטפלת במיניות ד”ר טמי נלסון מציינת כי כיום קיימת תופעה של “המונוגמיה החדשה” — גישה שבה הקשרים מתנהלים בצורה יותר גמישה ופתוחה. על פי הנחותיה, בני זוג מסוגלים לנהל מערכת יחסים שבה יש הוראה ראשית, ולא מחויבות מיידית לחד-פעמית, תוך קיום קשרים משניים שאינם מהווים איום על הקשר המרכזי.
“המפתח למערכות היחסים החדשות הללו הוא שקיפות מלאה ואי-הסתרה,” היא מוסיפה. “שקיפות באה לידי ביטוי בהסכמה פתוחה על מה מותר ומה אסור בקשרים החיצוניים, ועל כך שכל צד יודע ומודע למתרחש.”
לדבריה, כי השיח באופן זה מכיל בתוכו את ההבנה שהשקרים, ההסתרות והסודות הם אלה שמזיקים ומפריעים ליציבות הזוגית, בעוד שחוסר סודות ופתיחות משותפת מחזקות את האמון והקהילה הרגשית.
לסיכום, הבחירה בין מונוגמיה, פתיחות או מודלים נוספים היא תהליך אישי ומשתנה, שמבוסס בעיקר על עקרונות, ערכים, ומידת הגמישות שכל אחד מוכן ויכול ליישם. אין להיכנע ללחצים חברתיים, אלא לנסות ולבנות מערכת יחסים שמשקפת את הרצונות והצרכים של שני הצדדים, בדרך אותנטית ומשמעותית.