בין כל הפתישיים הנפוצים (וחלקם רבים!) בעולם, פתיש הרגליים הוא אחד from המצויים ביותר. בפועל, נמצא כי הרגליים נחשבות לחלק הכי פפטישיסטי בגוף, פרט לאיברי המין.
אך קיום פתיש לרגליים הוא הרבה יותר מרתק ומורכב ממה שנדמה במבט ראשון. ואם אתם נמנים עם אלה החווים פתיש זה, מציאת שותף שתואם את ההעדפה הזו מעולם לא הייתה קלה יותר – הודות לתפוצות העצומות של הרשתות החברתיות והפורומים באינטרנט.
ישנם פורומים מקוונים ייעודיים ל”פודופילים” (אנשים שמושכים מינית לרגליים), חלק מהם כוללים עשרות אלפי חברים. בפורומים אלה, אנשים בעלי תחושת דמיון יכולות למצוא מרחב נטול שיפוט, בו אפשר לדבר בפתיחות על הנטיות והדחפים שלהם וליהנות מהם.
אחד הפורומים הפופולריים ביותר הוא רדיט, הפורום הצלול והנפוץ באינטרנט, שבו נשים בעיקר מעלות תמונות של רגליהן כדי שמי שמושך לפתיש זה יוכל לצפות, להגיב וליהנות. הרשתות החברתיות אף משרתות אותנו עם קהילות ודיונים רבים בנושא זה.
אפילו אנשים שלא השתתפו באופן פעיל בפורומים המקוונים על פתיש לרגליים זוהו במחקר שנערך על ידי AOL בשנת 2006, שהראה כי נושא הפתיש הבסיסי והנפוץ ביותר היה דווקא פתיש הרגליים, והוא מהווה את אחד ממנועי החיפוש הפופולריים באינטרנט באותה תקופה, מה שממחיש שאנשים לא מצליחים להסתיר את תחושותיהם.
לפני שנצלול לעומקה של תופעת הפטיש, הבה נכיר את המושגים והעובדות הבסיסיות בתחום.
מתי מייחסות האסכולות הפתישיות לעניין כה קשה או מסוכן?
פתיש הוא מצב שבו יש לאדם משיכה מינית לחפצים בלתי חיים או לחלקים בגוף שאינם נחשבים לחלקים מיניים באופן מסורתי. לדוגמה, אנשים עם פתיש עשויים למצוא משיכה חזקה לסוגים מסוימים של ביגוד, לרגליים עצמן, או לפרטים הקשורים אליהן, כמו נעלי עקב, סוגי ציוד לאומנות באמנות הגוף, ועוד.
בעוד שלרוב החווים פתיש לחיים נורמלי וכנייסט, אנשים שלקויים באי־יכולת להתעורר מינית בלי האובייקט הפטישיסטי שלהם או שחווים פגיעה תפקודית חברתית בעקבות אחיזתם באובייקטים אלה, עלולים להיקבע כסובלים מלקות פתישולוגית (Fetishism Disorder). “לקות פתישולוגית” מוגדרת כשבמקרה של DSM-5, כאשר אדם תלוי במושפעין חוסר חיים שאינם ביולוגיים (כגון בגדים, נעליים, גרביים) או בחלק מסוים של הגוף (כמו כפות רגליים, בטן) על מנת לחוש סיפוק מיני.
מעניין לציין כי ה־DSM-5 מציין כי פתישים נוטים להיות יותר נפוצים אצל גברים, והצורך בנתוני סטטיסטיקה תומכים בכך שכיחות הפתיש בקרב גברים גבוהה יותר מאשר בקרב נשים.
היבטים שונים של פתיש הרגליים
היות ואנו בני אדם מגוונים מאוד, פתיש לרגליים אינו מצומצם למשיכה פשוטה לעורף הרגל, אלא יכול לכלול מגוון רחב של תחומי עניין ותחושות. פתישיסטים יכולים להתרגש ממספר רב של חלקי גוף ואובייקטים הקשורים לרגליים:
- המימד המידתי: אורך הרגל, אצבעות, עקומת הקשת הגבוהה או הנמוכה
- הצורה והמבנה: רגל שטוחה (Flat foot), רגל קשת, רגל עם אצבעות קצרות או ארוכות
- קישוטים ואביזרי רגליים: תכשיטים, טאטואים על הרגל, לק בציפורניים עם צבע, נעלי אופנה
- תחושת המגע של הרגל: איך הרגל מרגישה למגע?
- ריח הרגל: ריח ייחודי של רגליים מזוהמות או מריחה נעימה
- פיוט: נעליים, סנדלים, מגפיים, סוגי ספורט, נעלי עקב וקטנועים אחרים שקשורים להנאה מהחלקים השונים של הרגל
- העדר נעליים: רגליים חשופות, נושא שנקרא גם “אֶרְטִיפִּיסְטִיסְם” (Aretifism), פתיש קל להימשך לרגליים חשופות
רק באתר FetLife, רשת חברתית ייעודית ל־BDSM וקהילות קינקיות, קיימים מעל 2,000 סוגי פתיש הקשורים לרגליים. חלק מהתמונות והפעילויות שנכללות בהם הן:
- עיסויי רגליים, כולל ליקוק ואכילת אצבעות
- המתקף בצחוק על רגליים, טקילים, ואחרות
- שימוש ברגליים ל”מדרכה” לעמידה או לשכיבה
- חשיפה של רגליים חשופות באור חזק
- עיסויי רגליים, מכות, ופעילויות אחרות שמזמינות הנאה ואדרנלין
כפי שניתן לראות, פתיש הרגליים הוא נושא עשיר ומורכב יותר ממה שנדמה על פניו! ומיד עוד נדבר על ההשלכות המגוונות של התופעה.
קשר בין פתיש לרגליים ותחושת שליטה או השפלה
הקשר בין פתיש הרגליים והאדרנלין שמתלווה אליו מהווה חלק בלתי נפרד מתופעת ה־BDSM, המשלבת שליטה, שחרור, והפעלה של תפקידים הפוכים. עבור רבים, במיוחד גברים, עיסוק בפתיש מהווה אמצעי לוותר על שליטה ולהיכנע לאישה, תהליך שיכול להיחשב חוויית סולידריות, הפכת שליטה ושחרור.
במחקר של פרשנים שונים, נטען שזהו למעשה חלק מפסיכולוגיה שבה הפתיש הינו חלק מתהליך של ריסון עצמי, שליטה ושליטה עצמית שנעשית על ידי קבוצה או אדם אחר.
למה זה יותר נפוץ בגברים? לפי פרשנית מסוימת, גברים נוטים להיות במערכות כוח וכלכלה יותר, ותחושת ההשפלה והשליטה שמגיעות עם פתיש הרגליים הן דרכים לרדוף אחר סוג של שחרור, תוך חיבור לתחושת כוח מורכבת יותר.
אך כמובן, קיימים גם סוגי פתיש אחרים שאינם כוללים שליטה או השפלה, אלא פשוט הוקרת תודה אסתטית ואישית לרגליים, והאהבה למרכיביהן בצורה שאינה בהכרח מינית.
מה אומרים המומחים?
חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים שונים ביצעו מחקרים ותהיות באשר לסיבת התשוקה לרגליים. להלן ארבע פרספקטיבות עיקריות שנאספו מתוך עבודות מחקר ומאמרים:
- זיגמונד פרויד טען שתחושת הפתיש נובעת מהדמיון בין צורת הרגליים והפין, תוך התייחסות לדימוי הפאלי. כמובן, זו פרשנות סובייקטיבית שמסתמכת על התיאוריות הפסיכודינאמיות שלו.
- חוקר מודרני, כגון וילניאר ראמאצ’ה, מייסד המרכז לחשיבה ומחקר על המוח באוניברסיטת קליפורניה, מציע תיאור שונה. הוא גורס שהייתה נקודת ההשכמה שלו בחקר המוח כשהתמודד עם תסמונת הגפת (phantom limb) – מצב שבו אנשים שמתכוונים לכריתת איבר עדיין מרגישים אותו. טענתו היא שהחלק במוח שמעורב בחוויות מין של אברי מין ממוקם קרוב מאוד לחלק שמטפל בתפיסת הגוף, ולכן מישהו עם פתיש לרגליים חווה חפיפה או חיבור בין התחושה הפיזיולוגית והאסתטית שמייצרת הפטיש.
- ד”ר לוב, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה, מצביעה על השפעת ילדות ובהתפתחות בחינוך של אדם כמנגנון מפתח ליצירת פתיש. היא מציינת כי המגע ההתחלתי של תינוקות עם הרגליים של ההורים, ומשחקי הרחבה באירועים משפחתיים, יכולים לתרום ליצירת הקשר המיני לחלק זה של הגוף. היא אף מדברת על החשיבות של הצבת מחסום בין האדם לבין אובייקט מיני מסוים, והקשר שעשוי להיווצר בשל ההיעדרות המגושמת של הרגליים לעומת איברי המין.
- חוקר נוסף, ד”ר ג’יימס ג’יאניני, חקר את הגירת הפתיש ועלה שהגברת התודעה שלו התרחשה במצבים של מגפות מחלות מין, כגון איידס. הוא סבור כי אנשים חיפשו דרכים בטוחות יותר להנאה, והפתיש שימש ככלי לביטוי פנטזיות במציאות מוגנת יותר.
ובסיום, איך תרגיש בעצמך אם אתה פטישיסט לרגליים? מהם המניעים שלך לעניין הזה? זהו נושא שמזמין חשיבה והתבוננות עצמית מעמיקה.
הקדמה רשמית ליום הפתישים הבינלאומי: מציג הזדמנות חגיגית לחקור ולהוקיר את תחום הפתיש וההתעניינות המגוונת הנוגעת לרגליים ולתחומים הקשורים.